ה-חגים נגמרו ומעבר לפינה מגיע המעבר לשעון חורף ואתו עטיית השכבות. ולא, אני לא מתכוונת רק ללבישת מעיל או סוודר. אני מתכוונת לשכבות של רגשות שהזריחה המאוחרת והשקיעה המוקדמת מביאות לתוכנו.
גם בצורפות יש שכבות. הלמידה הדרגתית ונבנית בתהליך מובנה של שלבים. במעון הסגור בו אני מלמדת נערים בסיכון את (י)סודות הצורפות, שמתי לב שהם אלופים בניסורים, השלב הראשון בצורפות, אבל בכל הקשור לחיבורים קרים או חמים, זה לא הצד החזק שלהם, ואותו אני רוצה לבנות אצלם כמו גם את המסוגלות לעבוד על פרויקט מתמשך המצריך אורך רוח. אז נעזרתי בפינטרסט ויצרתי מצגת שקראתי לה, איך לא: "שכבות".
בתהליך של פירוק תמונה לחלקיה הרכבנו אותה מחדש בהלחמות חלק על גבי חלק לכדי יצירה שלמה של תכשיט. וגיליתי יחד עם הנערים תוך קילוף השכבות שלהם מה הם אוהבים, למה הם מתחברים וממה הם מתרגשים. וכך אחד התחבר לנושא של שיוויון עם ין וינג, האחר אוהב חתולים, שלישי חולם על פריז וחברו מאוהב ביפו, וכמובן יש את אלה שמתגעגעים לים, לטבע ובכלל לנוף שמחוץ למעון. עדיין לא כולם סיימו את פרוייקט השכבות, כי כמו שציינתי זה תהליך מתמשך, אבל הנה הצצה לחלק מהתכשיטים:
אגב, הפרוייקט הבא הוא בנושא "תנועה" ואני כבר מתרגשת לגלות לאן הפרוייקט ייקח אותם הפעם.
אם בא לך לגלות עוד שכבות בתוכך וליצור תכשיט ייחודי בהנאה צרופה, מוזמנ.ת לתאם שיעור ולהגיע לסטודיו הביתי שלי ברמת גן.
Commentaires