כמעט חודשיים מכתיבת הפוסט הקודם, ומרגישה שנשאבתי למערבולת של ענייני בריאות (ולא, זה לא קורונה) ורק בימים האחרונים מתחילה לטפס החוצה לנשום אוויר, לראות את האור ולברך על מזלי הטוב.
מזלי הטוב שהגיע בדיוק בזמן ליום הולדתי ה-43, אותו חגגתי עם בן זוגי המהמם ביום כיף בפרדס חנה.
הגענו לבירת האומנים והיוצרים, ביקרנו באורוות האומנים, בנוני ופורטונה ואכלנו ארוחת בוקר טבעונית ומעולה ב-הסולם, אבל גולת הכותרת עבורנו היתה פגישה בפרוייקט שנמצא כבר בשלבי בניה, וסיימנו בתקווה שבעוד שנה וחצי גם אנחנו נהיה חלק מהמקום הקסום הזה.
בזמן האחרון המירוץ לדירה גדולה ומרווחת יותר עבר משלב החיפוש במדלן לשלב ה"לבוא לראות", וכך אני כבר רואה בדמיוני דירה גדולה עם מקום לחדר עבודה משלי (חשיבה יוצרת מציאות), וכמה שאני נרגשת. מתחילה לדמיין את הסטודיו, השיעורים והסדנאות שאלמד בו, והתלמידים והתלמידות שיבואו ויגלו את העולם הקסום של הצורפות.
אז לשנה (וחצי) הבאה בפרדס חנה (או כל מקום אחר עם וייב מעולה ומעלה) הבנויה.
בינתיים אני כאן ברמת גן גבול גבעתיים, צורפת ומלמדת מסלון ביתי, ומזמינה גם אותך בהנאה צרופה להתחבר לחומר וללב.
Comentários