המון זמן עבר מהפוסט הקודם לנוכחי, כשבאמצע הקורונה מלווה את כולנו ומאלצת אותי להתבונן ולדייק את עצמי למה שנכון ביותר עבורי. וההתבוננות הפנימית מביאה איתה שינויים מעשיים ומפחידים במציאות חיי, אבל הרי שבסופו של דבר הם מבורכים. וכך אחרי שמונה שנים, בסוף יוני עזבתי את מקצוע ההוראה והתמקדתי בערכים ובאהבה שלי: אקולוגיה וצורפות. אז התחלתי לעבוד בחנות מהממת לבגדי יד שניה שמתכתבת באופן מושלם עם האני מאמין שלי: ליצור עולם טוב יותר מבלי לוותר על תרבות הצריכה (בין אם את צריכה או לא). חוצמזה מעבר לייצור ומכירת תכשיטים באטסי, התחלתי ללמד צורפות לנוער ולמבוגרים בקבוצות קטנות בקצב אישי, וכך להעביר הלאה את הידע והניסיון שרכשתי בשבע-עשרה השנים האחרונות.
שנהיה לראש ולא לזנב - יצירה בהתהוות של נערה מקסימה בת 13, שיעור מספר שבע.
ההחלטה ללמד צורפות בנוסף ליצירה עצמה הדגישה לי את הצורך והרצון לנתב את האנרגיה שלי לכאן ועכשיו, למקומי, לאינטימי יותר, למה שעושה לי טוב.
ומסתבר שהניסיון שלי בהוראה בכלל ובתיכונט בפרט לא היה לחינם, כי בזכותו הצלחתי לבנות ולעצב את האתר של MissMish עם כל המידע על לימודי הצורפות, הסדנאות החד פעמיות והחנות, וכדי להעצים את הקשר שלי עם הקהל המקומי החלטתי לחזור לכתיבת הבלוג פעם בחודש והפעם בעברית.
רגע לפני סיום ולרגל תחילת השנה העברית מאחלת לעצמי ולכם/ן שנה טובה ומתוקה, שנה של שמחה, יצירה וכמובן הנאה צרופה.
אלופת האלופות !!! ידי זהב